אינדקס
סיכום למבחן בביולוגיה
היי לכל כיתה ח'4! זה הסיכום הראשון שאני מוציא, ובסיכום זה עברתי על כל החומר שברכה עשתה. לכל מי שעם המורה השנייה, שלא יסתמך על זה ב-100%, ועדיין תוודאו שהכנסתי את כל החומר, (למרות שהבנתי שהמבחנים על אותם הנושאים!
הנושאים:
רבייה:
תאומים-ע"מ 116-117
הריון והמלטה אצל יונקים- ע"מ 123-124
הטלה והשרצה במים וביבשה- ע"מ 127-129
האטום:
בחוברת- ע"מ 11-14 (חזרה על שנה שעברה, ומצבי צבירה)
במחברת- כל החומר הנלמד על האטום, מבנה האטום, יסוד, מולקולה.
הסיכום:
תאומים:
אצל האדם, לרוב נוצר עובר אחד, ותינוק אחד. 1 לכל בערך 90 לידות הוא לידה של תאומים, שהתאומים יכולים להיות או זהים, או לא.
תאומים לא זהים- תאומים לא זהים נוצרים מ-2 ביציות שונות. כשלמדנו בכיתה על שלב הביוץ במחזור האישה, למדנו שכל מחזור יוצא רק ביצית אחת, אבל אם בטעות יוצאת עוד אחת, אז יש 2 ביציות שמופרות, וכל אחת לוקחת מקום משלה על הרחם, ולכל אחת שיליה משלה (מהשיליה העוברים, כלומר התינוקות לעתיד, ניזונים ומקבלים את כל מה שהם צריכים). חשוב לציין שבהפריה זו כל זרע נכנס לביצית אחת, כלומר ששני זרעים מפרים את שתי הביציות (כל זרע והביצית שלה).
תאומים זהים- תאומים זהים נוצרים מביצית אחת. בשלב הביוץ הכל תקין, ויוצאת ביצית אחת, גם בשלב ההפריה רק נכנסת לביצית זרע אחד, אבל כשהתא המופרה מתחיל לגדול, (ולהתחלק לעוד חלקים, ולעוד חלקים, וכך גדל) משתבש משהו, והתאים שנוצרים מתחלקים לשני גושים, שהופכים לעוברים. חשוב לציין כי שני העוברים ניזונים מאותה השיליה.
כשקורה מקרה חריג, כששני גושי התאים לא לגמרי נפרדים, נוצרים תאומים סיאמיים (שמשתפים חלק מאיברים בגוף).
למה תאומים זהים יותר דומים אחד לשני מתאומים לא זהים?
בגלל שכשיש תאומים יש שני זרעים, שכמובן בשני הזרעים הללו אין את אותו חומר תורשתי, ויש גם את שתי הביציות שלא העלות אותו חומר תורשתי, ולכן שני העוברים לא דומים זה לזה כל- כך, ולעומת זאת תאומים זהים נוצרו מביצית אחת וזרע אחת, שבעצם התפצלו, וכך יש להם את אותו החומר התורשתי, שמהעובר המקורי.
הריון והמלטה אצל יונקים:
בטבע, רוב העוברים, שהם הוולדים לעתיד, מתפתחים בתוך הרחם של האם. כמו באדם, גם היונקים ניזונים, ומקבלים את צרכיהם, דרך השיליה. בסוף הם גם יוצאים לאוויר העולם דרך המלטה. הצאצאים של היונקים בטבע נקראים "גורים", ולקבוצה של גורים שנולדו ביחד קוראים "שגר". משך ההריון שונה אצל בעלי- חיים שונים, והוא נקבע לפי 3 הדברים הבאים:
1. מסת הגוף- ככל שהחיה שוקלת יותר, כך היא תהיה בהריון יותר זמן, כלומר פיל יהיה בהריון יותר זמן מעכבר- (בגלל המסה, שהיא לענייננו משקל, למרות שמסה ומשקל זה לא אותו דבר, המשקל הוא להמחשה בלבד)
2.תוחלת החיים- משך הזמן הממוצע שהחיה חיה, כלומר כמה שנים, בערך אותו בעל- חיים חי.
3. דרגת התפתחות העובר בזמן הלידה- יש בעלי- חיים שכשנולד הגור, הוא כבר מכוסה פרווה, ודי מפותח, אבל יש כאלה שאצלם הוא ההפך, וככל שבעל- החיים נולד מפותח יותר, כך הוא יהיה יותר זמן בהריון.
תהליך ההמלטה (השלב בו הגור יוצא לאוויר העולם) אצל יונקים הוא מאוד דומה לזה של בני- האדם, ובסיום ההמלטה, האם מנתקת את חבל הטבור בעזרת שיניה, והשיליה נפלטת מהגוף. לרוב, אצל בעלי- חיים גדולים יותר נולדים פחות גורים בהריון, ואצל בעלי- חיים קטנים נולדים יותר גורים בהריון.
הטלה והשרצה במים וביבשה:
במים:
רוב הדגים, והדו- חיים, מטילים את ביציהם במים, ואצל רבים מהם ההפריה עצמה (כשהזרע נכנס לביצית) נמצאת במים. בדרך כלל הביצים מוטלות במקום עם תנאים טובים להתפתחות העובר: לחות, הספקת חמצן, וטמפרטורה נוחה. רוב הדגים והדו- חיים לא מטפלים בבצים לאחר שהטילו אותם, והביצים נשארות חשופות, וללא הגנה, והן משמשות טרף קל, אבל בגלל שכשהדגים מטילים אותם, הם מטילים כל- כך הרבה מהם, אז הרבה מהם שורדים.
רק במקרים אחדים יש טיפול בביצים-נקבת האמנון שומרת את הביצים בפיה, ושם הן מוגנות.
כאשר העובר מסיים להתפתח בתוך הביצה, הוא בוקע ויוצא החוצה, תהליך זה נקרא בקיעה.
ברוב הדגים והדו- חיים, הבקיעה מתרחשת במים. יש דגים, ודו- חיים של מטילים את הביצים, והם נשארים בגוף האם, הבקיעה נעשית במערכת הרבייה של האם, ואז הם יוצאים החוצה- תהליך זה נקרא "השרצה".
ביבשה:
העופות, הזוחלים, והחרקים מטילים ביצים ביבשה. ביצי העוף עם קליפה קשה, וביצי זוחלים עם קליפה גמישה או קשה. העופות דוגרים על הביצים,והזוחלים לרוב לא. דגירה- תהליך הטיפול בביצים עד לבקיעתן.
רוב הזוחלים מטילים ביצים באביב, שהיא עונה נוחה להתפתחות העוברים. יש כאלה שמטילים את הביצים בתוך חור שחפרו באדמה לכה, ומכסים אותן, ויש כאלה שמטילים ביצים על האדמה, מתחת לעלים או לרקבובית לחה. חלק מהזוחלים גם משריצים ולדות חיים, שבו קורה אותו התהליך כמו אצל השרצת הדגים. (כתוב בעמוד הקודם).
האטום:
אני לא אכתוב סיכום על הדברים של ע"מ 11-14, כי חבל ולמדנו, אבל הדבר החשוב זה הטבלה שבע"מ 14. מומלץ לעבור בקלות על הע"מ האחרים.
אגב, הנושא על האטום יכול להיות מאוד מבלבל, לכן מומלץ לחזור עליו מ"ס פעמים.
מבוא:
כל החומרים בטבע מורכבים מחלקיקים, הנקראים "אטומים".
יסוד- חומר המורכב מאותו סוג של אטומים. (נגיד הליום בנוי רק מאטומים של הליום, והוא "כאילו" טהור, כי הוא סוג אחד של אטומים, ולא עשוי ממספר אטומים שונים. לעומת זאת, המים הוא לא יסוד, כי הוא בנוי משני סוגים של אטומים- אטום של חמצן, ושני אטומים של מימן.) חשוב לזכור שגם חומר שמורכב משני אטומים מאותו הסוג, הוא עדיין יסוד, כי הוא בנוי מאותו הסוג של אטומים.
מולקולה- חומר המורכב ממספר אטומים.ישנם 2 סוגי מולקולות- מולקולה של תרכובת, לדוג' מים (שני אטומים של מימן, ואחד של חמצן), ומולקולה של יסוד, לדוג' חמצן( מולקולת חמצן בנוי משני אטומים של חמצן)
אטום- החלקיק הקטן ביותר של חומר השומר על תכונות החומר. א=בלתי טום=פריק. גילו מתישהו שהאטום הוא לא החלקיק הקטן ביותר, ושגם הוא בנוי מחלקיקים- פרוטונים, אלקטרונים, ונייטרונים.
מבנה האטום:
האטום מורכב מ-3 סוגים של חלקיקים:
פרוטונים- בעלי מטען חיובי, הנמצאים בגרעין האטום. הם לא זזים (נייחים).
נייטרונים- בעלי מטען נייטרלי, הנמצאים בגרעין האטום. הם לא זזים (נייחים).
אלקטרונים-בעלי מטען שלילי, הנמצאים בתנועה מסביב לגרעין האטום.
*בכל אטום מספר שווה של פרוטונים, אלקטרונים, ונייטרונים.
מספר אטומי- מספר הפרוטונים בגרעין האטום, האופייני לכל יסוד. לדוג' המספר האטומי של פחמן-6, כלומר שיש לו 6 פרוטונים בגרעין האטום. לכל יסוד מספר אטומי שונה, שזה מה שמייחד כל יסוד.*(אך ורק מספר הפרוטונים, לא הנייטרונים, או האלקטרונים!).
תרכובת- חומר הבנוי משני סוגים או יותר של אטומים. ברכה כתבה לנו משהו אחר, אבל בדקתי בויקיפדיה, וזה הנכון! (ברכה כתבה שהוא חומר שמורכב משני מולקולות לפחות).
היי לכל כיתה ח'4! זה הסיכום הראשון שאני מוציא, ובסיכום זה עברתי על כל החומר שברכה עשתה. לכל מי שעם המורה השנייה, שלא יסתמך על זה ב-100%, ועדיין תוודאו שהכנסתי את כל החומר, (למרות שהבנתי שהמבחנים על אותם הנושאים!
הנושאים:
רבייה:
תאומים-ע"מ 116-117
הריון והמלטה אצל יונקים- ע"מ 123-124
הטלה והשרצה במים וביבשה- ע"מ 127-129
האטום:
בחוברת- ע"מ 11-14 (חזרה על שנה שעברה, ומצבי צבירה)
במחברת- כל החומר הנלמד על האטום, מבנה האטום, יסוד, מולקולה.
הסיכום:
תאומים:
אצל האדם, לרוב נוצר עובר אחד, ותינוק אחד. 1 לכל בערך 90 לידות הוא לידה של תאומים, שהתאומים יכולים להיות או זהים, או לא.
תאומים לא זהים- תאומים לא זהים נוצרים מ-2 ביציות שונות. כשלמדנו בכיתה על שלב הביוץ במחזור האישה, למדנו שכל מחזור יוצא רק ביצית אחת, אבל אם בטעות יוצאת עוד אחת, אז יש 2 ביציות שמופרות, וכל אחת לוקחת מקום משלה על הרחם, ולכל אחת שיליה משלה (מהשיליה העוברים, כלומר התינוקות לעתיד, ניזונים ומקבלים את כל מה שהם צריכים). חשוב לציין שבהפריה זו כל זרע נכנס לביצית אחת, כלומר ששני זרעים מפרים את שתי הביציות (כל זרע והביצית שלה).
תאומים זהים- תאומים זהים נוצרים מביצית אחת. בשלב הביוץ הכל תקין, ויוצאת ביצית אחת, גם בשלב ההפריה רק נכנסת לביצית זרע אחד, אבל כשהתא המופרה מתחיל לגדול, (ולהתחלק לעוד חלקים, ולעוד חלקים, וכך גדל) משתבש משהו, והתאים שנוצרים מתחלקים לשני גושים, שהופכים לעוברים. חשוב לציין כי שני העוברים ניזונים מאותה השיליה.
כשקורה מקרה חריג, כששני גושי התאים לא לגמרי נפרדים, נוצרים תאומים סיאמיים (שמשתפים חלק מאיברים בגוף).
למה תאומים זהים יותר דומים אחד לשני מתאומים לא זהים?
בגלל שכשיש תאומים יש שני זרעים, שכמובן בשני הזרעים הללו אין את אותו חומר תורשתי, ויש גם את שתי הביציות שלא העלות אותו חומר תורשתי, ולכן שני העוברים לא דומים זה לזה כל- כך, ולעומת זאת תאומים זהים נוצרו מביצית אחת וזרע אחת, שבעצם התפצלו, וכך יש להם את אותו החומר התורשתי, שמהעובר המקורי.
הריון והמלטה אצל יונקים:
בטבע, רוב העוברים, שהם הוולדים לעתיד, מתפתחים בתוך הרחם של האם. כמו באדם, גם היונקים ניזונים, ומקבלים את צרכיהם, דרך השיליה. בסוף הם גם יוצאים לאוויר העולם דרך המלטה. הצאצאים של היונקים בטבע נקראים "גורים", ולקבוצה של גורים שנולדו ביחד קוראים "שגר". משך ההריון שונה אצל בעלי- חיים שונים, והוא נקבע לפי 3 הדברים הבאים:
1. מסת הגוף- ככל שהחיה שוקלת יותר, כך היא תהיה בהריון יותר זמן, כלומר פיל יהיה בהריון יותר זמן מעכבר- (בגלל המסה, שהיא לענייננו משקל, למרות שמסה ומשקל זה לא אותו דבר, המשקל הוא להמחשה בלבד)
2.תוחלת החיים- משך הזמן הממוצע שהחיה חיה, כלומר כמה שנים, בערך אותו בעל- חיים חי.
3. דרגת התפתחות העובר בזמן הלידה- יש בעלי- חיים שכשנולד הגור, הוא כבר מכוסה פרווה, ודי מפותח, אבל יש כאלה שאצלם הוא ההפך, וככל שבעל- החיים נולד מפותח יותר, כך הוא יהיה יותר זמן בהריון.
תהליך ההמלטה (השלב בו הגור יוצא לאוויר העולם) אצל יונקים הוא מאוד דומה לזה של בני- האדם, ובסיום ההמלטה, האם מנתקת את חבל הטבור בעזרת שיניה, והשיליה נפלטת מהגוף. לרוב, אצל בעלי- חיים גדולים יותר נולדים פחות גורים בהריון, ואצל בעלי- חיים קטנים נולדים יותר גורים בהריון.
הטלה והשרצה במים וביבשה:
במים:
רוב הדגים, והדו- חיים, מטילים את ביציהם במים, ואצל רבים מהם ההפריה עצמה (כשהזרע נכנס לביצית) נמצאת במים. בדרך כלל הביצים מוטלות במקום עם תנאים טובים להתפתחות העובר: לחות, הספקת חמצן, וטמפרטורה נוחה. רוב הדגים והדו- חיים לא מטפלים בבצים לאחר שהטילו אותם, והביצים נשארות חשופות, וללא הגנה, והן משמשות טרף קל, אבל בגלל שכשהדגים מטילים אותם, הם מטילים כל- כך הרבה מהם, אז הרבה מהם שורדים.
רק במקרים אחדים יש טיפול בביצים-נקבת האמנון שומרת את הביצים בפיה, ושם הן מוגנות.
כאשר העובר מסיים להתפתח בתוך הביצה, הוא בוקע ויוצא החוצה, תהליך זה נקרא בקיעה.
ברוב הדגים והדו- חיים, הבקיעה מתרחשת במים. יש דגים, ודו- חיים של מטילים את הביצים, והם נשארים בגוף האם, הבקיעה נעשית במערכת הרבייה של האם, ואז הם יוצאים החוצה- תהליך זה נקרא "השרצה".
ביבשה:
העופות, הזוחלים, והחרקים מטילים ביצים ביבשה. ביצי העוף עם קליפה קשה, וביצי זוחלים עם קליפה גמישה או קשה. העופות דוגרים על הביצים,והזוחלים לרוב לא. דגירה- תהליך הטיפול בביצים עד לבקיעתן.
רוב הזוחלים מטילים ביצים באביב, שהיא עונה נוחה להתפתחות העוברים. יש כאלה שמטילים את הביצים בתוך חור שחפרו באדמה לכה, ומכסים אותן, ויש כאלה שמטילים ביצים על האדמה, מתחת לעלים או לרקבובית לחה. חלק מהזוחלים גם משריצים ולדות חיים, שבו קורה אותו התהליך כמו אצל השרצת הדגים. (כתוב בעמוד הקודם).
האטום:
אני לא אכתוב סיכום על הדברים של ע"מ 11-14, כי חבל ולמדנו, אבל הדבר החשוב זה הטבלה שבע"מ 14. מומלץ לעבור בקלות על הע"מ האחרים.
אגב, הנושא על האטום יכול להיות מאוד מבלבל, לכן מומלץ לחזור עליו מ"ס פעמים.
מבוא:
כל החומרים בטבע מורכבים מחלקיקים, הנקראים "אטומים".
יסוד- חומר המורכב מאותו סוג של אטומים. (נגיד הליום בנוי רק מאטומים של הליום, והוא "כאילו" טהור, כי הוא סוג אחד של אטומים, ולא עשוי ממספר אטומים שונים. לעומת זאת, המים הוא לא יסוד, כי הוא בנוי משני סוגים של אטומים- אטום של חמצן, ושני אטומים של מימן.) חשוב לזכור שגם חומר שמורכב משני אטומים מאותו הסוג, הוא עדיין יסוד, כי הוא בנוי מאותו הסוג של אטומים.
מולקולה- חומר המורכב ממספר אטומים.ישנם 2 סוגי מולקולות- מולקולה של תרכובת, לדוג' מים (שני אטומים של מימן, ואחד של חמצן), ומולקולה של יסוד, לדוג' חמצן( מולקולת חמצן בנוי משני אטומים של חמצן)
אטום- החלקיק הקטן ביותר של חומר השומר על תכונות החומר. א=בלתי טום=פריק. גילו מתישהו שהאטום הוא לא החלקיק הקטן ביותר, ושגם הוא בנוי מחלקיקים- פרוטונים, אלקטרונים, ונייטרונים.
מבנה האטום:
האטום מורכב מ-3 סוגים של חלקיקים:
פרוטונים- בעלי מטען חיובי, הנמצאים בגרעין האטום. הם לא זזים (נייחים).
נייטרונים- בעלי מטען נייטרלי, הנמצאים בגרעין האטום. הם לא זזים (נייחים).
אלקטרונים-בעלי מטען שלילי, הנמצאים בתנועה מסביב לגרעין האטום.
*בכל אטום מספר שווה של פרוטונים, אלקטרונים, ונייטרונים.
מספר אטומי- מספר הפרוטונים בגרעין האטום, האופייני לכל יסוד. לדוג' המספר האטומי של פחמן-6, כלומר שיש לו 6 פרוטונים בגרעין האטום. לכל יסוד מספר אטומי שונה, שזה מה שמייחד כל יסוד.*(אך ורק מספר הפרוטונים, לא הנייטרונים, או האלקטרונים!).
תרכובת- חומר הבנוי משני סוגים או יותר של אטומים. ברכה כתבה לנו משהו אחר, אבל בדקתי בויקיפדיה, וזה הנכון! (ברכה כתבה שהוא חומר שמורכב משני מולקולות לפחות).
